מכרזי B.O.T ורכש ירוק

מכרזי B.O.T ורכש ירוק

 

b.o.t.  – על קצה המזלג

בשנים האחרונות תופסים תאוצה  שיתופי פעולה בין גופים ציבוריים לבין גופים פרטיים (יזמים) להקמת מיזמים (פרויקטים) ציבוריים, במימונם של הגופים הפרטיים, המסתייעים בבנקים ומוסדות כספיים למיניהם (Public Private Partnership - P.P.P ).

​​​קיימות מספר אפשרויות לשיתופי פעולה כאלה, כאשר הבולטים בהם הינם:

א. P.F.I - Private Finance Initiative - יוזמה מימונית פרטית.

היזם הפרטי מקים ומממן את הפרויקט הציבורי והתשלומים ליזם נובעים מהגוף הציבורי, מזמין העבודה ולא מהציבור המשתמש בפרויקט.

ב. B.O.T - Build Operate Transfer -

 הקם, תפעל, מסור. היזם הפרטי מקים ומממן את הפרויקט הציבורי, מתפעל אותו לאורך כל תקופת הזיכיון והכנסותיו של היזם מהפרויקט נובעות בעיקר מהציבור המשתמש בפרויקט לאורך השנים.

ג. D.B.O.T - Design Build Operate Transfer -

 תכנן, הקם, תפעל ומסור. היזם במקרה זה הוא גם המתכנן של הפרויקט.

ד. B.O.O - Build ,Own,Operate - 

הפרויקט הציבורי מבוצע ומתופעל על קרקע פרטית ע"י גוף פרטי עבור הגוף ציבורי.

 

חברתנו מתמקדת בשיתופי פעולה מסוג  B.O.T

בנה-הפעל-העבר (BOT) (אנגלית: Build-Operate-Transfer) הוא חוזה למימון פרויקט שבו גוף פרטי מקבל זיכיון מגוף ציבורי כדי לממן, לתכנן, לבנות ולהפעיל מתקן ציבורי לתקופה קצובה (בדרך כלל 10-25 שנה), שאחריה מועברת הבעלות על המתקן בחזרה לידי הציבור. במשך תקופת הזיכיון, מקבל המפעיל זכות לגבות תשלום ממשתמשי המתקן, בהתאם לתנאים האמורים בחוזה וזאת כדי להשיב לעצמו את ההשקעה בבניית המתקן ובאחזקתו וכן רווח.

מכרזים ועסקאות B.O.T מתאימים לא רק לפרויקטים לאומיים גדולים אלא גם למיזמים ציבוריים קטנים יותר, כגון: הקמת מעון יום או גן ילדים, חניון ציבורי, מרכז ספורט ועוד.

במסגרת מכרז מסוג B.O.T הגופים הציבוריים מעמידים את הקרקע שברשותם למכרז בין יזמים פרטיים לצורך הקמה ותפעול של מיזם (פרויקט) ציבורי, לתקופת זיכיון מוגדרת .

​​הפעולות הנדרשות ע"י הגוף הציבורי לצורך הכנת המכרז והתקשרות בעסקות ה- B.O.T כוללות, בין השאר, איתור קרקע מתאימה והכשרתה למטרות הפרויקט מבחינה סטטוטורית, הכנת תכניות בניה מנחות או מפורטות, מפרטים טכניים, לוחות זמנים, הכנת תכניות תפעול, בדיקת היבטי מיסוי, ביטוחים, הכנת סקרים מוקדמים ומודלים כלכליים, הכנת מערכת מתאימה של חוזי התקשרות, בטחונות מתאימים, הסדרי מימון ועוד.

מכרזי B.O.T מהווים כלי משמעותי העומד לטובת הרשות לביצוע פרויקטים ציבוריים באופן יעיל, באמצעות יזמים מתאימים, בעלי יכולת פיננסית ותפעולית מוכחת, ובעלי מומחיות בפרויקטים מסוג זה.

חוזי BOT הפכו נפוצים מאוד בעיקר בארצות מתפתחות, החל משנות ה-90 של המאה ה-20, ככל שגבר הקושי לגיוס מימון בינלאומי לעבודות תשתית לאומיות[1]. בין המדינות שבהן נפוצים חוזי BOT נמצאות יפן, הרפובליקה הסינית (טאיוואן), מלזיה והונג קונג. במספר מדינות, כגון קנדה וניו זילנד דגם זה של עסקאות מכונה בשם BOOT (אנגלית: Build-Operate-Own-Transfer) שבו הגוף הפרטי הבונה מחזיק בבעלות על המתקן עד להעברתו חזרה לידי הציבור. חוזי BOT נפוצים לבניית תחנות כוח, מתקני טיהור שפכים והתפלת מים, כבישים מהירים, נמלים ושדות תעופה, רכבות תחתיות, מתקני תקשורת, ועוד.

בעשורים האחרונים נעשות עסקאות BOT אף בין חברות פרטיות. במקרים אלה חברות מערביות גדולות, מצפון אמריקה ואירופה, כורתות חוזה עם גוף מסחרי בדרך כלל בהודו או בסין, לפיו החברה מאסיה תבנה ותפעיל מרכז שירות לקוחות עבור החברה המערבית, או שירות אחר, לתקופת זמן קצובה, אולם החברה המערבית מחזיקה בזכות להעביר לבעלותה את המפעל שהוקם, בתנאים ובמחיר הנקובים בחוזה.

לעליה במספר עסקאות BOT הנעשות בעולם קיימים מספר גורמים, ביניהם: חוסר היעילות היחסי של הגופים הציבוריים בבניית פרויקטים גדולים, ביקוש העולה על ההיצע לתשתיות ציבורית במידה הגורמת לנזקים לתל"ג וכן מגבלות תקציביות ציבוריות.

בין הפרויקטים הבולטים בשיטת BOT בישראל :

  • כביש חוצה ישראל ,הרכבת הקלה בירושלים , הרכבת הקלה בתל אביב  ,פרויקט צינור הגז הטבעי , "נתיב מהיר" בכביש 1 

דילוג לתוכן